עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (6)
אכזבה  (5)
כאב  (4)
רגשות  (4)
געגוע  (2)
בדידות  (1)
גברים  (1)
חופשה  (1)
מחשבות  (1)
עצב  (1)
תשוקה  (1)
ארכיון
ניו יורק
20/10/2018 04:29
מכורה לאהבה
אהבה, תשוקה, אכזבה, געגוע, חופשה, עצב
החופשה החלומית עומדת להסתיים,אני נמצאת בניו יורק, הכל כל כך ענק כאן, כמויות של אנשים, כמויות של כבישים, הייתי שמחה בכל החופשה. עכשיו שהיא עומדת להסתיים אני מרגישה חנוקה, אני יודעת שאצטרך להתמודד עם החרדות שלי שוב, שהשדים שלי יצאו בחזרה. שהשעון חורף שדופק לי בראש יתחיל לעבוד שהחושך ישתלט על ליבי. חשבתי עליו בכל יום, שום חופשה לא יכולה להשכיח את המחשבות, הגעגוע לא מרפא מהלב הוא יושב שם ושותק.אני רוצה את הפינה שלי, אני רוצה את הגבר שלי, שיאהב אותי, שיחבק אותי, להרגיש את התשוקה הזו בכל הגוף. אני כל כך יודעת מה חסר לי בחיים... אהבה ושלא תהיה חד צדדית לעולמים
0 תגובות
לפני שהמטוס ממריא
09/10/2018 14:03
מכורה לאהבה
אהבה, אכזבה, כאב, רגשות
כמה שעות לפני חופשה חלומית
מקווה לפחות שהיא כך תהיה

ואז עולות לי המחשבות עליו, אני לרגע מרגישה כ"כ רחוקה ממנו אך בתוך תוכי אני כ"כ קרובה אליו
הסתכלתי בתמונה שלו וחייכתי , ליטפתי לו את הפנים , את החזה והידיים.
ניסיתי להרגיש את הגוף שלו דרך התמונה, עצמתי את עיניי ודמעות זלגו להן לאט.
נתקפתי חרדה שוב, אין לי אוויר ואני לא מצליחה לנשום.
אני נזכרת בחיוך שלו, איך הוא היה ממיס אותי כל פעם מחדש, הוא היה יושב מולי, מסתכל לי בעיניים ומחייך.
אני נזכרת איך הוא אמר לי שהוא רוצה אותי בתוך חדר ושלא נצא משם שבוע שלם 
אני נזכרת איך הוא היה מחזיק לי את היד בזמן שהוא נוהג
אני נזכרת איך הוא היה מזמם את אחד השירים שהוא כתב 
אני רוצה לשמוע אותו שוב שר ואני יודעת שזה יציף לי את הלב מחדש
אני שומעת, כי אני חלשת אופי, והקול שלו חודר לי לנשמה
המילים שהוא כתב נעשות כ"כ משמעותיות בחיי 
השירים שלו עצובים, ממש מתאימים לתקופה שלי 
אני רוצה לדבר איתו ולהגיד לו כ"כ הרבה 
שאני שומעת אותו שר, שאני יודעת את כל המילים בעל פה, שאולי נשיר ביחד איזה שיר יפה

בערב שאני יוצאת מהעבודה כבר מתחיל להחשיך 
עוד מעט שעון חורף יתחיל לעבוד ואני כבר מצוברחת
אני שונאת שעון חורף
אני שונאת את החושך 
את הריח של הגשם ( שפעם כן אהבתי)
אני שונאת את הימים האלה שנשארים בבית מתחת לשמיכה בלי אף אחד לחבק
כ"כ רציתי להרגיש אותו בחורף, שהוא ילבש איזה טרנינג נעים ונתחבק כל הלילה מתחת לשמיכה 
שנישב במרפסת ונעשן ביחד, שהגשם ירד ואני לא אדאג ממנו 
אני לא אדאג מהחושך ולא אדאג מהבדידות
הבדידות ההיא שאני כל כך פוחדת ממנה 

כמה שעות לפני חופשה חלומית
אני מקווה לנקות את הלב ולנקות את הרגש
ולשכוח את הגבר הזה שעשה לי כ"כ טוב בחיים וכבר איננו 


0 תגובות
לפני השינה...
04/10/2018 16:49
מכורה לאהבה
אהבה, אכזבה, כאב, רגשות
בלילה, לפני שאני נרדמת תמיד עולות לי מחשבות.
לפעמיים אני מנסה לדמיין שקורים לי דברים טובים בחיים.
בעיקר סיפורי אהבה בלתי נשכחים.
יש לי אחד כזה, אותו סיפור אהבה בלתי נשכח. אך הוא כבר לא שלי.
סיפור אהבה כזה שגורם לך להיות מאושרת. 
שלא מעניין אותך משום דבר אחר חוץ מלהרגיש את האהבה הזו. גם אם היא הייתה קצרה.
אני נזכרת בפניו ועולה לי חיוך. חיוך עצוב ולא משמחה. 
אני כל כך רוצה להרגיש אותו לידי במיטה. מחבק אותי מאחור ונושק לי בעורף.
אני כל כך רוצה להרגיש את המגע שלו שהוא מטלף אותי.
להרגיש את ההרגשה הזו בלב שהכל בסדר ואת לא לבד.
להרגיש את השמחה הזו שעוד רגע הוא בתוכי.
הרגשות צפים לי ודמעה זולגת במורד לחיי.
אני כל כך מתגעגעת לגבר הזה שהיה שלי לזמן קצר.
אני כל כך רוצה להגיד לו שוב ושוב כמה הגעגוע הורג לי את הלב.
כמה הגעגוע חודר ל לנשמה ומשאיר שם כאב.
כל כך רוצה להאמין שהוא לא שכח אותי בכלל.
שהוא זוכר את הלילות שלנו ביחד.
שהוא זוכר איך הוא נישק אותי בלהט. 
איך הלשונות שלנו התמסרו אחת שנייה.
שהוא זוכר איך הוא הרים אותי מהספה לחדר השינה.
את התשוקה המטורפת שהייתה בנינו ולא יכלנו לעצור את המגע.
את הלחישות שלו באוזן "כמה את יפה"
את המבט שלו מסתכל אליי עם אהבה 

בלילה, לפני שאני נרדמת תמיד עולות לי מחשבות.
לאן נעלם הגבר הזה שהיה גיבור בסיפור האהבה שלי 




0 תגובות
חמישי בלילה
28/09/2018 11:53
מכורה לאהבה
אהבה, כאב, געגוע, מחשבות, בדידות
יום חמישי, אני במיטה, אני מרגישה כל כך בודדה, כואבת לי הבטן, הכאב הזה שאני מרגישה כל הזמן עכשיו קורע לי את הבטן, אתמול יצאתי קצת. ראיתי כל כך הרבה אנשים שאני מכירה. כולם נשואים, עם ילדים, הרגשתי לא קשורה. לא יכלתי לחייך, ניסיתי לברוח מהם, מהאנשים האלה. שלא ישאלו אותי לשלומי. או אולי מה חדש איתי, הרי כלום לא השתנה. נכון, יש לי תואר, אני עובדת בתחום שלמדתי,מתפרנסת יפה, אבל לא מאושרת. האם רק אהבה יכולה למלא את החסר? האם רק גבר יכול למלא אל הלב? נתקפתי שוב בחרדה, לא מצליחה לנשום, מחשבות על מה יהיה? איך מתמודדים? לא רוצה להישאר בודדה, מנסה לקחת נשימה עמוקה אך לא מצליחה, רוצה למלא את חיי בחסר ולא מצליחה, אני רוצה את אהבה הזו שהייתה, שגרמה לי לחייך בבוקר, לדלג בהליכה שלי, לעבוד קשה ולא להתרגש, לעזור לאמא בבית ולא להתעצבן, להיות יותר סבלנית, יותר יפה, להיות הרבה יותר טובה. ועכשיו? עכשיו אני עצובה, עם כאב בבטן שקורע לי את הלב ודמעות שלא מצליחות לרדת.
1 תגובות
חצי שכבר לא שלי
27/09/2018 10:48
מכורה לאהבה
אהבה, אכזבה, כאב, רגשות
לרגע אחד המחשבות שלי נודדות אליו, אני נזכרת בכל מה שחווינו בזמן כל כך קצר ולא יכולה לעקל את זה שהוא איננו כאן. 

הקשר המשיך והיה מושלם, בהתחלה קצת חששתי אבל לאט לאט נתתי לעצמי להתקרב, פתחתי את ליבי עד הסוף, פרחים ומילות געגוע מילאו את חיי, נפגשנו כמעט כל יום, מתנשקים, מתחבקים, יושבים ביחד במרפסת ומעשנים שעות, הוא דיבר בעיקר, סיפר על חייו ואני הקשבתי, בשעות הקטנות של הלילה היינו נכנסים למיטה, אני בתחתונים בלבד, מתחבקים כמה דקות ואז עושים אהבה.
הוא היה מנשק אותי בלהט, מריח אותי, מסתכל לי לתוך העיניים עם עייני הדבש שלו, ואני התמכרתי. כמו לכל דבר טוב שהתמכרתי בעבר. 
אהבתי אותו בתוכי, אהבתי איך שהיה לוחש לי באוזן בזמן שהוא עליי " אני אוהב את הקול שלך, את הגוף שלך, את הריח שלך " .
חשבתי שזה ימשיך לנצח, הרגשתי שהוא שלי ולא ישחרר לעולם. 
לא הייתי צריכה יותר מידי, מסעדה חביבה, הוא עם דיאט קולה ואני עם זירו, כוס יין לבן, מבט מאוהב, חיוכים ובעיקר מגע, מגע שכל כך אהבתי. 
אני מבינה שהקשר הזה היה כל כך שונה בשבילי, סוף סוף הגיע גבר שמעריך אותי עד הסוף, שלא ניפגש איתי רק בלילות, שרוצה אותי קרוב, שמפגיש אותי עם החברים שלו, שדואג לי, שאומר לי כמה הריח שלי חסר לו, שלוחש לי שהוא רוצה אותי ובעיקר שהוא מתגעגע.
ואני לאט לאט נותנת מעצמי, פותחת את הלב שלי ונותנת לו להיכנס אליו, בטוחה שהגבר הזה לא יפגע בי לעולם. כי הוא כל כך שונה, כן ואמיתי. 

ואז לרגע אחד אני נזכרת בו ועייני מתמלאות דמעות, אני כל כך מתגעגעת אליו, הלב שלי לא יכול להכיל את הגעגוע הזה ואני מרגישה שהוא כואב.
להרגיש את הלב כואב זה הדבר הכי קשה שיכול להיות, הפחדים חוזרים והשדים לא משחררים, אני לא מצליחה לשלוט בחרדות, הלב דופק במהירות, סחרחורת תוקפת אותי ואני מנסה לנשום... משהו חוסם לי את הנשימות ואני לוקחת אוויר עמוק ומנסה לשחרר, אני לא רוצה להיות במקום הזה אבל אני שם. אני שוב לבד, הגבר הזה שהיה שלי ובזמן כל כך קצר התאהבתי בו נטש אותי בלי סיבה. כל מילות אהבה שהיו שם לרגע נשמעות לי לא חסרות משמעות ואני לא יכולה להבין איך בין רגע הוא שכח אותי, אני נזכרת במילים שלו, במגע שלו ולא מצליחה לשחרר.
אני עוברת ככה ימים ולילות, בלי מצב רוח, בלי חיוכים, מתעוררת בבוקר ובשנייה הראשונה שאני פוקחת את עייני אני רוצה לבכות, רוצה לחזור ולישון עוד כמה שעות, אבל אני צריכה להרים את עצמי ולהמשיך, בלילות אני מתעוררת בשעות הקטנות ובודקת את הנייד שלי, אולי אראה את שמו על המצג, אולי הוא יכתוב לי מילות אהבה כמו שהוא תמיד כתב. אבל המצג ריק ורק השעה מופיעה עליו, הלב שלי בוכה בלילה, בוכה מתוך שינה. 
0 תגובות
הנס שלי
25/09/2018 15:05
מכורה לאהבה
אהבה, גברים, אכזבה, רגשות

נס, כך הוא קרא לי בהתחלה... זה היה כל כך קסום וטהור. ליבי ניתר כלפעם מחדש.

אז איך זה התחיל?

השיגרה עשתה את שלה, אני בעבודה המשעממת שלי, יושבת לי במחשב וגולשת בעוד איזה אתר לא מעניין. ליאת מתקשרת אליי, אני עונה לה באי חשק שהכל רגיל ואין שום דבר מעניין. אני וליאת חופרות לנו על אה ודא ואז היא יוצאת באיזו הצהרה "יש לי מישהו להכיר לך!" אני בודקת קודם איתך ואח"כ אשאל אותו, אם תגידי שאת בעניין אני שולחת לו הודעה. הוא גרוש + 2 אבל הוא מ-ה-מ-ם! את חייבת לנסות, מה אכפת לך תזרמי ... ובלה בלה בלה! ומי שמכיר אותי יודע שאין "זרמנית" ממני, אז אני זורמת ובאותו ערב הוא כבר מתקשר אליי והשיחה באמת זורמת! זה היה יום שלישי, חזרתי מת"א בשעת ערב מאוחרת, הוא סיפר לי קצת על עצמו ואני קצת על עצמי ואח"כ המילה "קצת" הפכה לכל כך משמעותית עבורנו. וכך קבענו לנו להיפגש בחמישי וללכת לנו לאיזו מסעדה, הכל היה כ"כ רשמי שלא דיברנו מעבר לזה שום מילה, חמישי הגיע... ועדי לא דיבר. דממה. ליאת כ"כ התעצבנה ואני אמרתי לא נורא הכל לטובה. ובשישי אני וליאת נפגשנו והרגשתי איזה סוג של החמצה, אז שאלתי אותה אולי אשלח לו הודעה? והיא ענתה " כן מה הבעיה "

אז שלחתי לו הודעה, חמודה כזו עם קריצה, והוא התנצל כ"כ הרבה פעמיים שהוא שכח ומחילה! אני סליחתי ומחלתי ואחרי כמה ימים נפגשנו!

הוא בא לאסוף אותי עם מרצדס לבנה, הוא חיכה לי מחוץ לה ופתח את הדלת" זה על שהברזתי לך בחמישי " חייכתי לעצמי וניסיתי לבחון אותו מהזווית,הצלחתי לראות את הלבוש שלו, מצא חן בעייני , ליבי חייך ונכנסתי לפעולה. הוא לבש מכופתרת לבנה, כמו שאני אוהבת, חגיגי לקראת המאורע, אני בג'ינס וגופיה שחורה, עם קצת איפור ונעל גבוהה, נסענו לנו למסעדה וכבר בדרך הייתה בנינו כימיה.

הגענו , המקום היה רועש, דיברנו ודיברנו והכל זרם... הדייט לטעמי היה מושלם! חוץ ממשהו קטן ... הוא הזמין שניצל ואני הזמנתי לי דג ... המלצרית הגיעה עם השניצל הענקי שתפס את כל השולחן והוא ישב והסתכל עליי... ואז אמרתי " תאכל זה יתקרר, חבל " והוא המשיך להביט בי עם העניים בצבע דבש שלו ואמר " מהפתאום, נחכה שהמנה שלך תגיע" אבל המנה שלי לא הגיעה... התעכבה לה, המלצרית התנצלה ואמרה שהייתה בעיה קטנה עם המנה ועכשיו השף בכבודו ובעצמו עושה לי מנה חדשה! אני כבר לא רעבה, מסתכלת על הדייט שלי עם העניים בצבע דבש. ואז הגעתי לפשרה!" אם אטעם לך מהמנה אתה תאכל"? הוא הסכים וכך כולם היו מרוצים ...

המשכנו אח"כ לאיזה בר נחמד, יצאנו מהאוטו ונתתי לו יד. הרגשתי שהכל כל כך טבעי, הוא היה קצת ביישן אבל זרם איתי. ישבנו על הבר, שתינו יין ,האווירה התחממה, המוזיקה רעשה, ליטפתי לו את הרגל והוא השיב לי בנשיקה, הנשיקה הייתה לוהטת וחמה, אני נזכרת וליבי מתכווץ, עיניי מתמלאות דמעות, אני מנערת את ראשי וחוזרת לסיפור שלי. אנחנו בבר, מתנשקים בלהט כבר אמרתי, הלב שלי דופק במהירות, אני שותה את היין בשלוק אחד ומרגישה איך הוא משפיע עליי, אני מחייכת לעצמי, טוב לי, אני שמחה וליבי מנתר בחזרה. בדרך חזרה , אנחנו בנסיעה שקטה עם שירים ברקע, אני מלטפת לו את העורף והוא מגיב אליי, מזיז את ראשו מצד לצד, נהנה מהתשוקה שלנו המהירה, אני מחבקת לו את היד ולא מאמינה שהזר הזה נכס לי ללב בתוך שנייה. למחרת נפגשנו שוב לעוד מסעדה, ואז הוא לקח אותי לשנות קצת אווירה , הוא שר לי שירים ואני הרגשתי בעננים, קצת הובכתי, התביישתי, לא רגילה שככה מחזרים , הקול הצרוד חדר לי לנשמה, גברי כזה אבל עם מלא תשוקה, לפתע הוא שר שיר שהיה לו קצת קשה,הוא זייף ואני חייכתי. "וואי זה שיר קשה " הוא אמר, ואני הזזתי קלות את הראש כאילו מחפשת לאן להסתכל, הוא בא לידי והתיישב. "כייף לי איתך" הוא אמר ונישק אותי קלות על השפתיים , היינו בתוך האולפן שלו, המקום הסודי שלו, קודש הקודשים בשבילו, קרובים, מסתכלים אחד על השנייה, חיבקתי אותו והוא נישק אותי שוב בחוזקה, ישבנו אחת מול השנייה, עם רגלים מפוסקות, בראשי כבר עלו מחשבות, אבל איתו אמרתי את לא עושה שום טעויות! הספה מאחורה עלתה למוחי ואני גירשתי אותה ועמדתי על שלי. הוא לבש ג'ינס שחור ונעל מוקסינית שחורה ללבוש פחות התחברתי בהתחלה. שמענו שירים והתנשקנו שוב, עוד שיר מוכר, מסתכלים על המילים ולא אומרים דבר, השעה כבר 3 לפנות בוקר ואני רוצה רק לישון. לא נעים לי להרוס את התשוקה, קצת היה לי כבד אבל לא אמרתי מילה.


המשך יבוא...

0 תגובות